הפילגש בגבעה

אפשר שזו תהיה הקדמה ראויה לספר זה. אין לדעת: לנשות המקרא השפעה ישירה ומרתקת על העלילה התנ״כית. התבנית די חוזרת על עצמה — הן מופיעות ומוצגות בשמן בפני הקורא, אך מיד אחר כך הן יעשו מעשה שיגרום לתפנית לא צפויה.

המקרה החריג הוא הסיפור המיוחד — והמודחק — של הפילגש בגבעה. איננו יודעים את שמה על אף שהמקרא מעניק לה פרק שלם.

אין לדעת. ולכן אולי כדאי לאמץ דווקא את ההקדמה הזאת:

נָעִים לְהַכִּיר,
אֲנִי הִיא הַפִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה
וְזֶה הַסִּפּוּר שֶׁלִּי. שֶׁלָּךְ. שֶׁלָּנוּ.